ארגון ז'טל ודורות ההמשך » אישים מרכזיים בחיי ז’טל

אישים מרכזיים בחיי ז'טל

פרקים בעמוד זה:
דבורצקי אלתר (1942-1906)
קפלינסקי, צבי (הירש) (1942-1910)
רבנים
עסקנים ואנשי שם
פרטיזנים

devider1
דבורצקי אלתר (1942-1906)

אלתר דבורצקי

(Alter Dvoretski), מפקד פרטיזנים.

אלתר דבורצקי נולד בז'טל, למד משפטים באוניברסיטת וילנה, וב-1938 הוסמך לעורך-דין. הוא היה פעיל במפלגת "פועלי ציון", בעיקר בתחומי הספורט. בשנות השלטון הסובייטי (1941-1939) היה עורך דין בנובוגרודוק.

בראשית שלטון הכיבוש הגרמני התיישב בז'טל ושם מונה ליושב-ראש היודנרט. בראותו את המתרחש קרא לחפש דרכי הצלה ונקמה, ארגן בגטו את מפקדת הפרטיזנים המחתרתית ועמד בראשה. הוא יזם תוכנית לחמש את הנוער היהודי שבעיירות הסביבה, להוציאם ליערות ליפיצ'אנסקLipiczany) ) העבותים לשם מלחמה בגרמנים, וכך להציל גם את הבלתי כשירים לקרב.

דבורצקי נפגש לעיתים עם השלטונות הגרמנים, ארגן רכש והגנבת נשק לגטו, ונשא בכיסו אקדח חמוש לשעת הצורך. הוא צייד בנשק קבוצת שבויי מלחמה סובייטים שברחו מהמחנות, ושלחם אל הפרטיזנים שביערות ליפצ'אנסק הסמוכים. עימם נמנה סגן משנה של הצבא האדום, היהודי ישראל קאצוביץ'. גם קבוצה שנייה, של נוער יהודי – פליטים שמשפחות ורכוש לא קשרו אותם למקום – עזבה את הגטו בעידודו של דבורצקי בהדרכתו ובעזרתו בחימושם והלבשתם. דבורצקי עיבד תוכנית מדוקדקת להתנגדות חמושה במקרה של טבח בגטו, אך התוכנית שובשה בגלל בגידה.

עם בואו ליערות ניסה דבורצקי לממש את תוכניתו הנועזת להציל את יהודי ז'טל וגטאות הסביבה, וחלם על גדודי פרטיזנים יהודים. ביערות מצא קבוצות קטנות של פרטיזנים שבויי מלחמה, שרק מקצתם היו חמושים, ולא היו מוכנים לעשות פעולות יזומות של ממש נגד הגרמנים. לא היה להם קשר עם מוסקבה, לא פיקוד ולא משמעת, ורובם היו נגועים באנטישמיות. בלחצו של דבורצקי הסכים מפקד קבוצת הפרטיזנים לתקוף את חיל המצב בז'טל ובדרך זו לשחרר את הנוער היהודי מן הגטו. בחשכת הלילה הגיעו הפרטיזנים עד בית העלמין הנוצרי שבקצה העיירה, ושלחו איכר לסייר. הלה חזר והודיע שלעיירה הגיע כוח גרמני ניכר לטבוח ביהודים למחרת, ביום 30 באפריל 1942. הפרטיזנים הרוסים התנגדו להתקפה הכרוכה בסיכון ניכר וחזרו לבסיסים ביערות. התוכנית להצלת יהודי ז'טל סוכלה.

מפקדי קבוצות הפרטיזנים התייחסו בחשד ובקנאה לתוכניותיו הנועזות של דבורצקי, ובעורמה, במארב פרטיזנים, נהרגו דבורצקי וחבריו. כתוצאה מפעילותו של דבורצקי בגטו ז'טל הגיעו יותר מ-600 היהודים, שברחו בזמן חיסול הגטו ב-6 באוגוסט 1942, ליערות ליפצ'אנסק ושם אורגן מהם גדוד הפרטיזנים הלוחם בראשותו של צבי קפלינסקי.לימים שולב הגדוד כפלוגה יהודית (השלישית) בגדוד הרוסי "אורלי-אנסקי בורבה"(Orliansky-Borba) .

חזרה לראש עמוד

devider1
קפלינסקי, צבי (הירש) (1942-1910)

צבי קפלינסקי (הירש)

צבי קפלינסקי (Zvi [Hirsch] Kaplinski) היה פעיל מחתרת ומפקד פרטיזנים. הוא נולד בז'טל בגליל נובוגרודוק שבפולין. היה מזכיר בית-ספר "תרבות" ופעיל בארגונים ציוניים וציבוריים בעירו. קפלינסקי שירת בצבא הפולני בדרגת סמל, ואחר-כך היה פעיל במחתרת הגטו בעירו. באקציה השנייה, ב-5 באוגוסט 1942, נספו הוריו, אשתו ובנו, וקפלינסקי ברח עם חבריו ליער ליפיצ'אנסק (Lipiczany) .

קפלינסקי היה ממקימי גדוד הפרטיזנים היהודי ("גדוד קפלינסקי") ומפקדו. בגדוד היו 120 איש, ולימים צורף כפלוגה ליחידת "בורבה" (המאבק). גדוד קפלינסקי נקם באיכרים משתפי-פעולה, לחם בחיל-המצב הגרמני במירובשצ'ניה (Mirovschchina), בזיקובשצ'ינה (Zykovshchina) , בנאקרישקי (Nakryshki), ובמוצוויץ (Mutzevichi), חיבל בגשרים ואסף שלל בקרב רודה-יאבורסקה (Ruda-jaworska).

בעת המצוד של הגרמנים על יערות ליפיצ'אנסק ב-10 בדצמבר 1942, כשיצאו קפלינסקי ויוסף ביטנסקי בעת הקרב למטה החטיבה נתקלו במארב. ביטנסקי נהרג וקפלינסקי נפצע קשה. קרוב לוודאי שפרטיזנים רוסים, שקפלינסקי ביקש מהם עזרה, פירקו את נשקו ורצחוהו.

חזרה לראש עמוד

devider1
רבנים

רבני ז'טל ריכזו במשך דורות את ההנהגה הרוחנית של העיירה והיו כאלה שניהלו גם את ענייניה המעשיים. לכן הקפידו מאד שהרבנים יהיו גדולים בתורה ובהנהגה. לז'טל יצא מוניטין בעולם בזכות רבנים ואנשי רוח:

החפץ חיים

החפץ חיים

בשנת 1839 נולד בז'טל הרב ישראל מאיר הכהן, שהתפרסם בשמו "החפץ חיים" על שם אחד הספרים (מתוך שלושים ספרים) שחיבר. ספריו: "שמירת הלשון","משנה ברורה" ו"ליקוטי הלכה" נפוצו בכל העולם היהודי והפכו לנכסי צאן ברזל של היהודים בעולם כולו.

הרב יעקב קראנץ
נולד בז'טל בשנת 1740 ונודע בשמו בעולם היהודי כ"המגיד מדובנא". הוא היה נוסע לקהילות היהודיות בעיירות ובערי רוסיה, פולין וגרמניה והמונים היו נוהרים לשמוע את דרשותיו.

הרב זלמן סורוצקין
ישב על כס הרבנות 17 שנה מ-1912 עד 1929. כשעלה לארץ היה יו"ר מועצת גדולי התורה בירושלים. בשנת 1951 הוציא לאור את ספרו "אזניים לתורה" עליו קיבל את "פרס הרב קוק".

הרב יצחק רייצר
היה רבה האחרון של ז'טל. הוא ישב על כס הרבנות 12 שנה, משנת 1930 עד 1942.

חזרה לראש עמוד
devider1
עסקנים ואנשי שם

עסקני ז'טל עסקו בצרכי ציבור באמונה, יגעו וטרחו וכל זאת שלא על מנת לקבל פרס. היו ביניהם עסקנים במוסדות פילנטרופיים לפי הנוסח המסורתי והייתה ביניהם קבוצת אנשי ציבור שעסקה במוסדות ציבוריים ומפלגתיים. אלה ואלה הקדישו את כל מאודם ואת כל נפשם להקלת סבל הזולת ולהצעדת חיי העיירה קדימה.

רבנים ואנשי שם

ר' הרץ לייב קפלינסקי
איש גדול בתורה, שידע לעבוד עבודה ציבורית שכם אחד עם בנים ונכדים.

ר' מנחם ורניקובסקי
הציוני המטיף והמגשים, עסקן בתלמוד-תורה וידיד הציונים הסוציאליסטיים.

ר' ישראל עוזר ברישנסקי
מהמשמרת הצעירה, בלוי וכחוש, עני ומרוד בחייו הפרטיים ועשיר במעשים ועתיר מבצעים לטובת הכלל.

שלמה זלמן דוניץ
דגל בעלייה לישראל, והגשים הלכה למעשה את ההגשמה הציונית לעת זקנתו, כאשר הלך ברגליו, עד שהגיע למולדתו ישראל.

ר' שאול קפלינסקי (אביו של ברוך קפלינסקי)
עסק בצרכי ציבור ושנים רבות היה יו"ר התנועה הציונית בז'טל, ידען גדול בעברית ובין הבונים את בי"ס "תרבות" בעיירה.

אברהם אובניצקי
סופר, שאת שיריו הכירו כל ילדי ז'טל.

חזרה לראש עמוד
devider1
פרטיזנים

פרטיזנים מז'טל

ישראל בוסל
התחנך בז'טל אצל אביו הנפח. במקצועו היה מסגר וחשמלאי. בשנת 1943 שירת בפלוגה הפרטיזנית "בורבה" (מאבק) שמפקדה היה קוליה וורכונין. לאחר תקופה קצרה פורקה היחידה ופוזרה ליחידות שונות. ישראל הועבר ליחידה, שבה היה יהודי יחיד בין שישים וחמישה רוסים וביילורוסיים. מחלקתו תודרכה למשימות מיוחדות: חבלה בקווי רכבת, פיצוץ בונקרים ורכבות. נוסף על כך עסקה היחידה גם בפירוק פגזים ובייצור מוקשים. ישראל היה אחד מיוצרי המוקשים המצטיינים: הוא רכש במהירות את המיומנות והטכניקה להכנתם, והיה אהוד על כולם. ביוני 1943 נהרג ישראל בוסל ממוקש קטלני כזה שהמציא, בעת ביצוע פעולת מיקוש בקו הרכבת לידא-ברנוביץ, לא רחוק מנובוילנה. התברר כי פטרול גרמני שהיה באיזור תקף באופן בלתי צפוי את הפרטיזנים וכדי לא ליפול בידיהם, פוצצו שני חברים, ביניהם ישראל, את עצמם בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים". בן עשרים ותשע היה במותו. לאחר מותו הוענק לישראל עיטור" גיבור ברית המועצות".

אליהו קובנסקי
הצטיין אף הוא בקרבות רבים נגד הגרמנים. ואף איבד את ידו באחד מהם. שמונה חודשים שכב בבתי-חולים וידו נותחה כמה פעמים. בתור גיבור ברית-המועצות ובעל העיטורים: המדליה הפרטיזנית דרגה א', הכוכב-האדום, מלחמת-העם ועיטור לנין מדרגה ב' – זכה ליחס נאה ולטיפול מסור.

אהרון היידוקובסקי
הצטיין בהברחות יהודים מגטו נובוגרודק. תוך סכנת נפשות הוא חדר מספר פעמים לתוך הגטו, שהיה מגודר עם עמדות שמירה מסביב, והצליח להבריח עשרות יהודים מהגטו ליער. אהרון השתתף גם בהתקפה על חיל המצב הגרמני בז'ולודק שבו הושמדו כל הגרמנים. באחת הפעמים יצא עם חברו שלמה איצקוביץ להניח מוקשים מתחת לפסי הרכבת, מעבר לנהר הנימן. האזור היה ידוע כעוין מאד ושרץ פרטיזנים פולנים-לבנים אנטישמיים. ואמנם מפעולה זו לא חזרו שניהם. לאחר זמן נודע שהיו אלה אותם פרטיזנים (פולנים לבנים) שרצחו אותם. בטקס הקבורה הוקראה פקודה על הצגתם לקבלת אות הצטיינות "הכוכב האדום".

שלמה שיפמנוביץ וירחמיאל ליכטר
יחד עם קבוצת פרטיזנים נוספת תקפו בפברואר 1944 שוב את חיל המצב ברודה-יבורסקה. בהתקפה הראשונה, תפסו שלושה בונקרים עם שבעים ושישה שבויים. משני הבונקרים הנותרים נפתחה עליהם אש תופת. שניהם, שלמה וירחמיאל, התקרבו לבונקרים הללו וניסו להשתיק את הירי. ירחמיאל נהרג במקום ושלמה נפצע קשה. לאחר כמה ימים – נפטר.

חזרה לראש עמוד

על ז'טל

אישים מרכזיים