לאלה קאלבשטיין מז'טל: ליל הבריחה וארבעת הקרבנות
- 4 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
הפנקס מביא את עדותה של לאלה קאלבשטיין בגוף ראשון. אירוע אחד. לילה אחד. ארבעה שמות בסוף.
עדותה של לאלה קאלבשטיין ז'טל: הלילה עם אמה רחל
לאחר השחיטה השנייה בז'טל, ברחה לאלה קאלבשטיין ליער לודז'יץ'. כמו שאר הניצולים שסביבה, העבירה את הלילות בדרכים: יוצאת לכפרים, פונה אל מכרים נוצרים, ומבקשת אוכל לחולים ששהו ביער.
פעם אחת הלכה עם אמה רחל.
"שעת לילה מאוחרת. הירח מאיר, הכוכבים נוצצים והשלג חורק תחת לרגליים," כותבת לאלה בפנקס. "מרחוק אנחנו רואות את אורות בתי הנוצרים."
הן דפקו בדלת בית קטן. הנוצרי פתח. השאלה הראשונה תמיד אותה שאלה: "מה נשמע בעיר?"
הנוצרי סיפר: בעיר שקט, אין צבא. אבל העירונים אומרים שמתוכנן מצוד על היערות, ועל הדרכים נבנים בונקרים.
"אנחנו חשות שאנחנו מכותרים בזאבים על שתי רגליים המבקשים לבלוע אותנו," כותבת לאלה.
מהנוצרי הראשון קיבלו גריסים וחלב למען החולים. מהשני: תפוחי אדמה וקמח. הן שבות "הביתה" עם מעט המזון.
"קודחת בנו השאלה: האם נאכל זאת?"
על הכביש הראשי
בדרך חזרה, על הכביש הראשי, פגשו גבר במעיל שחור. פניו לא ראו: עטוף ברדס. הרגליים עטופות סמרטוטים. הוא נראה כמו מי שהולך מהעיר אל יער העד.
"האיש עשה עליי רושם רע ואמרתי לאמא שהוא ודאי מרגל," כותבת לאלה.
הן חצו את הכביש במהירות. בהיותן כבר ביער, הביטה לאלה לאחור. האיש נעלם.
חלוקת האוכל
חזרו למחנה. כולם חיכו בקוצר רוח. לאלה מסרה את הידיעות העגומות על המצוד המתוכנן. הסירה את הערדליים הרטובים מרגליה, הדליקה מדורה, ויצאה לחלק אוכל לחולים: ינטה-ריבה גול, דּודּה, קלמן סאוויצקי ועוד.
קרבה לתלולית.
"נצנצו לפתע בעיניי כפתורים וסגינים של גרמנים. צעקתי: 'גרמנים!' והתחלתי לרוץ."
התחיל ירי. כשאזל כוחה, נפלה ושכבה תחת שיח. החולים נורו בו במקום.
מהמחבוא שמתחת לשיח ראתה לאלה את מרצ'ה גול, אמה של ינטה-ריבה, קמה מתוך מחבוא ומדברת אל עצמה:
"ריבה איננה, גם אני לא רוצה לחיות."
"היא לא הספיקה ללכת אלא מטרים ספורים ונורתה."
"משאלתי היחידה הייתה: לא ליפול חיה בידי הרוצחים," כותבת לאלה.
היא נעה לאטה על ברכיה, קמה, ורצה עד לביצה. בין עצים שקרסו ישבה לנוח.
אחי הקטן
"מעת לעת שמעתי ירי. לפתע שמעתי מישהו נע לאטו בין העצים. הייתי בטוחה כי זה רוצח גרמני. אך לשמחתי הגדולה, התברר שזה אחי הקטן, משהלה."
עברו יחד לחורשת עצי לִבנה ושהו שם במשך הלילה. משם הלכו ליער לודז'יץ'.
שם נודע להם מה קרה.
ארבעה קרבנות
מיכאל ראזוואסקי, בנו של טוביה-יודל.ינטה-ריבה גול.מרצ'ה גול.קלמן סאוויצקי.
"בו בלילה, לאחר הבאת הקרבנות לקבורה, חזרנו ליער ליפיצ'נסקה ושוב התחלנו במאבק הקשה על קיומנו."
כך מסיימת לאלה קאלבשטיין את עדותה בפנקס.
מתוך הפרק: ביער, עמ' 407. פנקס ז'טל.
תגובות