כל הפוסטים

"שייכות וקהילתיות" במלאות 84 שנה לחורבן קהילת יהודי ז'טל ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה קיבל השנה משמעות עמוקה יותר. בתקופה שבה אנו חווים איום מתמשך ואנטישמיות מתפרצת מבחוץ, אנחנו מבינים מחדש את החשיבות של מדינה משלנו. של קהילה משלנו. ככל שהזמן עובר, הקולות של הורינו וסבינו הופכים להד בתוכנו. האחריות להדהד את השמות והסיפורים עוברת אלינו. דווקא בימים אלו חייבים לזכור: אנחנו העדות החיה לכך שהרוח של ז'טל לא כבתה. השנה נשאל יחד: איך יוצרים שייכות לקהילה שנכחדה לפני 84 שנים? פרטי ה

תלמוד תורה, ציש"א ותרבות: חינוך ובתי ספר בז׳טל בין המלחמות שלושה בתי ספר בז׳טל. שלוש שפות. שלושה עולמות. כל ילד יהודי בעיירה בחר צד. לפעמים ההורים בחרו עבורו. תלמוד תורה: 1909 "לא היו עדיין בתי ספר בז'טל. ילדים למדו לימודי קודש אצל מלמדים, אך רוסית ומעט חשבון לימד המורה." בשנת 1909 השתנה הדבר. "בתחילת 1909 נוסד בז'טל תלמוד התורה, שם למדו שמונה שעות ביום, לפני ואחרי הצהריים, תנ"ך, גמרא, עברית, רוסית, חשבון ונושאים כלליים." המייסדים: ר' מנחם ורניקובסקי, ר' זאב-וולף דבורצקי, ר'

ציונים, מהפכנים ובונד: מפלגות ז'טל לפני השואה שש מפלגות ז'טל כתבו כל אחת את הפרק שלה בפנקס. ציונים. מהפכנים. בונד. פועלים. חלוצים. פועלי ציון. שישה מחברים, שישה קולות. הם לא הסכימו על דבר. לכל אחת הייתה אידיאולוגיה משלה, בית משלה, ספרייה משלה. בסוף נורו יחד. ציונים: 1892 ברוך קפלינסקי (תל אביב) כתב על הציונות בז'טל. הציונות הגיעה לז'טל לפני שהיה ברור שתהיה מדינה. ר' מנחם ורניקובסקי ור' אהרן-הירש לנגנברוט היו הראשונים. הם כינסו אסיפות בבית המדרש, קראו ב"המליץ", דרשו על ציון. ש