שלושה בתי ספר בז׳טל

תלמוד תורה, ציש"א ותרבות: חינוך ובתי ספר בז׳טל בין המלחמות

שלושה בתי ספר בז׳טל. שלוש שפות. שלושה עולמות.

כל ילד יהודי בעיירה בחר צד. לפעמים ההורים בחרו עבורו.

תלמוד תורה: 1909

"לא היו עדיין בתי ספר בז'טל. ילדים למדו לימודי קודש אצל מלמדים, אך רוסית ומעט חשבון לימד המורה."

בשנת 1909 השתנה הדבר.

"בתחילת 1909 נוסד בז'טל תלמוד התורה, שם למדו שמונה שעות ביום, לפני ואחרי הצהריים, תנ"ך, גמרא, עברית, רוסית, חשבון ונושאים כלליים."

המייסדים: ר' מנחם ורניקובסקי, ר' זאב-וולף דבורצקי, ר' ישראל-משה איווניצקי, ר' יודל מן הכפר פודווליקה.

בסוף כל מחזור: "באו הגבאים לבחון את התלמידים. התלמידים המצטיינים קיבלו מתנות."

שני בתי ספר מודרניים: שנות העשרים

"בשנות העשרים קמו בז'טל שני בתי ספר מודרניים."

הראשון נוסד ביזמת המפלגות הציוניות: שפת הוראה עברית, שמו "תרבות".

השני נוסד ביזמת החוגים היידישיסטיים והאנטי-ציוניים: שפת הוראה יידיש, שמו "ציש"א".

"ילדי ישראל מבקרים אצלנו בתלמוד התורה, בבית הספר היידישאי החילוני ובבית הספר 'תרבות'."

ציש"א: בנין מפרוטות

ציש"א לא קיבל כסף מהמדינה.

"לפני שלוש שנים ניגשה הנהלת בית הספר לבנות בית ספר משלה בעשר אצבעות ריקות."

הם אספו תרומות קטנות. שילמו בשיעורין על המגרש.

"בפרוטות הקמנו שלד בניין נאה מרווח, הנחנו גג וריצפנו."

ב-1929 למדו בבית הספר כ-200 ילדים עם ארבעה-חמישה מורים.

שני צדדים נפרדים

"שני בתי הספר היוו את הציר סביבו התרכזה כל הפעילות הצבורית והמפלגתית."

"הם אמנם חילקו את קהילת ז'טל לשני צדדים נפרדים, אולם הם ריכזו כל מחשבה קונסטרוקטיבית ויחד העתיקו את נקודת הכובד מבית המדרש."

מאבק תרבות בין שני בתי הספר לא בא בחשבון. אין לכך אמצעים.

שניהם היו עניים מדי.

מה שלמדו

"מלבד מאות בוגרים, שקנו דעת והשכלה מודרנית, הקימו שני בתי הספר שתי להקות דרמטיות, ארגנו חגיגות, נשפים ובזארים."

תלמוד התורה לימד גמרא. ציש"א לימד יידיש ועולם. "תרבות" לימד עברית וציון.

"בית הספר הוא מרכז התרבות החשוב ביותר לז'טל הצעירה."

הפנקס אינו מציין כמה בוגרים שרדו.

---

מקורות: פנקס ז'טל (1957): "תלמוד תורה בז'טל" (עמ' 85); "בין שתי מלחמות עולם" (עמ' 132); "החיים התרבותיים והכלכליים" מאת אברהם איווניצקי (עמ' 133–134).