ארגון יוצאי ז׳טל ודורות ההמשך

ההיסטוריה של ז׳טל

ארבע וחצי מאות שנות חיים יהודיים ביילורוסיה. מ-1498 ועד השמדת הקהילה ב-1942.

"ז׳טל לא הייתה מרכז מנהלי, לא מרכז עסקי ולא מרכז תחבורתי. אך היא הייתה מרכז יהודי קטן לשלושת אלפי יהודים."

ברוך קפלינסקי, עורך פנקס ז׳טל

1580

היהודי הראשון המתועד

1498

שנת ייסוד העיירה

18

דורות של חיים יהודיים

3,000

יהודים בשיא הקהילה

ציר הזמן

שלושה פרקים בחייה של קהילה

1498 - 1880

ראשית וגדילה

הדוכס קונסטנטין אוסטרוגסקי מייסד את ז׳טל ב-1498
1580: היהודי הראשון המתועד נרשם בשוק העיר
16 רבנים שרתו את הקהילה לאורך הדורות
שני ענקי רוח נקשרו לעיר: החפץ חיים והמגיד מדובנה

יייסוד הקהילה

1880 - 1939

שיא החיים הקהילתיים

כ-600 משפחות, 3,000 נפש בעיר
6 מפלגות פוליטיות פעילות בו-זמנית
3 בתי ספר: תלמוד תורה, יידיש, תרבות
מוסדות קהילה: חברת כבאים, קופת גמילות חסדים, בנק
כ-1,000 משפחות עזבו לעולם החדש ולארץ ישראל

פריחה ותנועה

1939 - 1945

שנות השואה

יולי 1941: 120 מנהיגי הקהילה נורו ראשונים
פברואר 1942: הגרמנים הקימו גטו בשני רחובות
אוגוסט 1942: ז׳טל יודנריין. הקהילה נמחתה
הניצולים ברחו ליערות ליפיצ׳נסק ונאליבוק

חורבן והצלה

אישים מרכזיים

מז׳טל לדורות העולם

שני ענקי רוח יהודיים קשורים ישירות לז׳טל. אחד נולד בה, והאחר גדל בצלה.

פוסק הדור

החפץ חיים

ר׳ ישראל מאיר הכהן | 1839 – 1933 | נולד בז׳טל

הרב הגדול ביותר של המאות ה-19 וה-20. חיבר את "חפץ חיים" ואת "משנה ברורה". עזב את ז׳טל בגיל צעיר, אך ז׳טל לעולם תיזכר כמולדתו.

מגיד ומשל

המגיד מדובנה

ר׳ יעקב קראנץ | 1740 – 1804 | בנו של רב ז׳טל

אחד הדרשנים הגדולים בתולדות ישראל, מפורסם בזכות משליו. אביו, ר׳ זאב וולף קראנץ, שימש כרב ז׳טל. בצל אביו גדל הבן שהפך לאגדה.

השואה בז׳טל

ז׳טל יודנריין

כשפרצה המלחמה, ידעו יהודי ז׳טל שהדרך קשה לפניהם. ב-1941 ו-1942 ביצעו הגרמנים את תוכניתם בשיטתיות.

"120 האנשים היו אינטלקטואלים של עיירתנו. אלה הם שהגרמנים הרגו ראשונה, כדי לסלק כל התנגדות מאורגנת עתידית."

מרים שפשלוויץ, עדת ראייה

היודנראט הוקם בראשות שמואל קוסטין. כל תושבי הגטו רוכזו ברחובות ליסאגורה וסלונים. הרב יצחק רייצר, שנמנה על חברי היודנראט, נרצח בטבח השני.

יולי 1941

הטבח הראשון

120 מנהיגי קהילה ואינטלקטואלים נורו ליד כלא נובוגרודוק

פברואר 1942

הקמת הגטו

כל יהודי ז׳טל רוכזו ברחובות ליסאוגורה וסלונים. הוקם יודנראט

אפריל-מאי 1942

המחתרת יוצאת ליערות

אלתר דברצקי ועמיתיו נמלצים ליערות לאחר שהמארב נכשל

6 באוגוסט 1942

ז׳טל יודנריין

הגטו חוסל. מאות ניצלו בבריחה ליערות ובהצטרפות לפרטיזנים

התנגדות והצלה

אל היערות

בעוד שרבים מיהודי אירופה לא נשאו נשק, קהילת ז׳טל נשאה עמה מורשת התנגדות. עורך הדין אלתר דברצקי ארגן מחתרת מזוינת בצל היודנראט. הוא רכש נשק, אימן לוחמים, ותכנן להשתלט על מרכזי הכוח הגרמניים בעיר.

כשהתוכנית התגלתה לגרמנים, ברח דברצקי עם קומץ אנשים ליערות. הוא נהרג ביער, בידי שוטרים עוינים. רבים מהניצולים הצטרפו ליחידות פרטיזנים ביערות ליפיצ׳נסק ונאליבוק, והמשיכו להילחם עד שחרור הצבא האדום ב-1944.

"חברים, אל תפחדו. לא אסגיר אתכם. הצילו את חייכם, המשיכו במחתרת, נקמו את דמי."

שלום פיאלון, שנכתב תחת עינויים