כל הפוסטים

עדות מאשה ראזוואסקי-שוורצמן בפנקס ז'טל (1957), הפרק "זיכרונות" כולל עדויות אישיות של ניצולים שכתבו את זיכרונותיהם לאחר המלחמה. אחת מהן היא מאשה ראזוואסקי-שוורצמן, שכתבה מפתח תקווה. הפרק שלה, "ליל הסדר," קצר: שלושה עמודים. הוא אינו מתאר את המלחמה, את הגירוש, ואת הגטו. מאשה בוחרת לכתוב זיכרון ילדות. ז'טל לפני הכל. מתוך פנקס ז'טל, 1957 ערב פסח בז'טל: ההכנות ז'טל מנתה בשיאה כ-4,500 תושבים, כשלושה רבעים מהם יהודים. בעיר פעלו בו-זמנית מספר מוסדות תפילה: בית המדרש הישן, בית המדרש הח

הספר ישב על המדף. שנים רבות. בבתים רבים של בני ז'טל בישראל ובעולם עמד "פנקס ז'טל" על המדף. הכריכה שחוקה מעט. הדפים הצהיבו. השם על הכריכה כתוב ביידיש. בני ובנות הדורות השניים והשלישיים לא קראו בו. לא כי לא רצו. כי לא יכלו. ב-1957, כשיצא הפנקס לאור בתל אביב, כתב העורך מכתב מיוחד. הוא קרא לו "אל הקורא העברי". הוא ידע בדיוק למי הוא כותב. אני מניח שנולדת בישראל. כאן גדלת וחונכת. לא כן הוריך. עריסתם עמדה אלפי קילומטרים צפונה מירושלים ומתל אביב, שם, בז'טל. את השם ז'טל שמעת, לא פעם,

ז'טל לא הייתה עיירה רגילה. היא הייתה בסיס קטן של ציונות בונה, יהדות לוחמת ותוססת - מהמאה ה-15 ועד שנכחדה ב-1942 בידי הרוצחים הנאצים. 450 שנות חיים יהודיים בז'טל — מתועדים בציר הזמן הבא. 1498 — האזכור הראשון המוכר של ז'טל כעיר בעלת מעמד רשמי. הדוכס קונסטנטין אוסטרוז'סקי מקבל את הזכות לייסד יישוב. 1507 — המלך זיגמונד הראשון מאשר את מסירת אחוזות ז'טל לדוכס אוסטרוז'סקי. 1720–1729 — הרב חיים יושב על כס הרבנות בז'טל. 1740 — נולד בז'טל הרב יעקב קרנץ, המגיד מדובנא — אחד מגדולי התורה