כל הפוסטים

ב-6 באוגוסט 1942, כ"ה באב, הקיפו גרמנים את גטו ז'טל עם שחר. מתוך כמעט 4,000 יהודי ז'טל, נמנו 213 בלבד בסוף אותו יום. עדות על השחיטה השנייה בז'טל, מפנקס ז'טל.

הפנקס מביא את עדותה של לאלה קאלבשטיין בגוף ראשון. אירוע אחד. לילה אחד. ארבעה שמות בסוף. עדותה של לאלה קאלבשטיין ז'טל: הלילה עם אמה רחל לאחר השחיטה השנייה בז'טל, ברחה לאלה קאלבשטיין ליער לודז'יץ'. כמו שאר הניצולים שסביבה, העבירה את הלילות בדרכים: יוצאת לכפרים, פונה אל מכרים נוצרים, ומבקשת אוכל לחולים ששהו ביער. פעם אחת הלכה עם אמה רחל. "שעת לילה מאוחרת. הירח מאיר, הכוכבים נוצצים והשלג חורק תחת לרגליים," כותבת לאלה בפנקס. "מרחוק אנחנו רואות את אורות בתי הנוצרים." הן דפקו בדלת ב

שמואל מנוסקין מכפר סבא כתב את הפרק על מחנות המשפחות בפנקס ז'טל. הוא היה שם. בימים הראשונים של אוגוסט 1942, לאחר השחיטה השנייה בז'טל, ארגנה קבוצה ראשונה של ניצולים אוטריאד פרטיזנים בהנהגת הרשל קפלינסקי. הוחלט: כל פרטיזן חייב ברובה. ההחלטה הייתה הכרחית. אבל היא יצרה בעיה מיידית. "ממילא נותר מספר רב של נשים, ילדים ואנשים זקנים מחוץ לאוטריאד," כותב מנוסקין בפנקס. הפנקס קורא להם "המשפחות": הבלתי מאורגנים והבלתי חמושים. המשפחות לא הלכו רחוק. הן התרכזו בפאתי מחנות הפרטיזנים, כדי שיו