השמדת הצוענים בז׳טל: שני עמים, בור אחד
- 20 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עדות יצחק אפשטיין על השמדת הצוענים בז׳טל
ביום קיץ חם, ישב אביו של יצחק אפשטיין על כיסא בגינה.
מעבר לגדר, חיו שכניהם הצוענים. אנשים בשם קונץ, אינגה, לובה ומזדרה.
"הצועני מטבעו הוא אדם שקט, טוב לב," כתב אפשטיין. "אך הרדיפות הפכו אותו לאדם מדרגה שנייה."
בפנקס ז'טל (1957) כתב אפשטיין - שגר לאחר המלחמה בכפר נטר - פרק קצר בשם "השמדת הצוענים בז׳טל".
זוהי העדות היחידה בפנקס שמתארת השמדת קהילה שאינה יהודית. קול יהודי שמתעד את מות שכניו.
כלואים שלושה ימים
תחת הכיבוש הגרמני, נאסרו הצוענים מז'טל.
הם הוחזקו כלואים שלושה ימים, יחד עם יהודים.
אנשי הגסטפו ועוזריהם הביאו עוד שבעים צוענים מהסביבה.
שלושה שוטרים שמרו על כל צועני אחד.
לאחר מכן, ביילורוסים - משתפי פעולה עם הגרמנים - הובילו אותם לכיוון כפר שיפרוק.
על שפת הבור
אפשטיין מתאר את הרגעים האחרונים.
קונץ הביט לתוך הבור שחפרו עבורם.
"ביתי גדול," אמר, "אך זה הבית גדול יותר."
בנותיו, לובה ומזדרה, נפלו לקרקע.
הן אחזו ברגלי השוטרים הביילורוסים. בכו. ביקשו שיניחו להן לחיות.
"ירייה נשמעה הנה, שנייה, שלישית, רביעית," כותב אפשטיין. "קריאה הזעזעה את האוויר. התחילו גופות להתפתל ולרקוד."
"הריקוד האחרון של הצועני על פני האדמה לפני צאת הנשמה."
קללת אינגה
אינגה דיבר עד הרגע האחרון.
"ויהיו ארורים, רוצחים," אמר. "אתם דוחקים אותנו מפרנסתנו. ארורים אתם וילדיכם וילדי ילדיכם עד דור אחרון. ארורה האדמה שאתם דורכים עליה."
"ואם הרגתם אותנו והשלכתם אותנו לבור המוות - אתם, הרוצחים, שנשארתם בחיים - ויהיו ארורים יחד עם אלוהיכם."
לאחר הירי, "ענו שפתיו ונעו ולחש קללה אחרונה".
כמאה נפשות
כמאה צוענים מז'טל ומסביבתה הושלכו לבור המוות בשיפרוק.
הפנקס אינו מציין את תאריך הרצח.
הפנקס גם אינו כולל נתונים על גודל הקהילה הצוענית בז'טל לפני המלחמה. מה שהיה - נעלם.
שתי תלוליות על הדרך
לאחר המלחמה, תיאר אפשטיין את הדרך לשיפרוק.
"משני צידי הדרך המובילה לכפר שיפרוק ישנן שתי תלוליות," הוא כותב. "תלולית אחת של יהודי ז'טל ומהצד השני של הדרך - קבר האחים של הצוענים מז'טל."
שנתיים לאחר המלחמה, הציבו אותם גויים שביצעו את הרצח צלב עץ גדול על קבר האחים של הצוענים.
"זה צחוק הגורל," כותב אפשטיין.
שנאה אחת, שני עמים
בשולי הפרק, כתב אפשטיין ביידיש: "בוט אל, בוט אל". לא טוב, לא טוב.
הוא מציין את האנטישמיות ואת ה"אנצנדיה" - המפלגה הלאומית-דמוקרטית הפולנית שפעלה לפני מלחמת העולם השנייה - כגורמים שהרעילו את חיי כל מי שלא היה "מהסוג הנכון".
יהודים וצוענים נרצחו מאותה סיבה, בו-זמנית, באותו מקום.
פנקס ז'טל לא כולל פרק נוסף על הקהילה הצוענית.
מקור: פנקס ז'טל (1957), "השמדת הצוענים בז'טל" מאת יצחק אפשטיין, עמ' 377. מתוך הפרק "ז'טל על סף כיליה".
תגובות