חיי קהילה

בחודש אוגוסט, בז'טל, החנויות נסגרו. לא בגלל שבת ולא בגלל ראש השנה. בגלל חג הכבאים. בשש בבוקר ניתן האות בחצוצרה. בעשר נאספו כולם ליד מגדל התצפית שבחצר בית הכנסת (שנבנה למעקב אחר שריפות). משם צעדו הכבאים בשורות סגורות, בליווי התזמורת, אל המפקד הנוצרי, יאקובלב, ידיד יהודים גדול. לקחו מידיו את דגל הכבאים, שהוצא בחגיגיות רבה. אחר כך: תחרויות, מרוצי סוסים ואופניים, וארוחת צהריים לכולם. כך, מדי שנה, בז'טל. ארגון כבאים מתנדבים ז'טל הוקם בשנת 1902. העיירה מנתה בערך 4,000 נפש, בתיה עשו

תלמוד תורה, ציש"א ותרבות: חינוך ובתי ספר בז׳טל בין המלחמות שלושה בתי ספר בז׳טל. שלוש שפות. שלושה עולמות. כל ילד יהודי בעיירה בחר צד. לפעמים ההורים בחרו עבורו. תלמוד תורה: 1909 "לא היו עדיין בתי ספר בז'טל. ילדים למדו לימודי קודש אצל מלמדים, אך רוסית ומעט חשבון לימד המורה." בשנת 1909 השתנה הדבר. "בתחילת 1909 נוסד בז'טל תלמוד התורה, שם למדו שמונה שעות ביום, לפני ואחרי הצהריים, תנ"ך, גמרא, עברית, רוסית, חשבון ונושאים כלליים." המייסדים: ר' מנחם ורניקובסקי, ר' זאב-וולף דבורצקי, ר'

ציונים, מהפכנים ובונד: מפלגות ז'טל לפני השואה שש מפלגות ז'טל כתבו כל אחת את הפרק שלה בפנקס. ציונים. מהפכנים. בונד. פועלים. חלוצים. פועלי ציון. שישה מחברים, שישה קולות. הם לא הסכימו על דבר. לכל אחת הייתה אידיאולוגיה משלה, בית משלה, ספרייה משלה. בסוף נורו יחד. ציונים: 1892 ברוך קפלינסקי (תל אביב) כתב על הציונות בז'טל. הציונות הגיעה לז'טל לפני שהיה ברור שתהיה מדינה. ר' מנחם ורניקובסקי ור' אהרן-הירש לנגנברוט היו הראשונים. הם כינסו אסיפות בבית המדרש, קראו ב"המליץ", דרשו על ציון. ש

עדויות על שני ימי שוק ז׳טל "כמו למשיח ציפו בז'טל ליום שלישי." כך נפתח הפרק על שוק ז׳טל בפנקס. לא הגזמה. תיאור. מארבע בבוקר "מארבע בבוקר התחילו מגיעים אכרים עם עגלות ותופסים מקום בשוק." האיכרים הגיעו מהכפרים הסמוכים. לידם סוסים, עגלות מלאות. עמדו ליד מאזני הסוחרים. הרחוב הצר הפך לנהר אנושי. שוק ביום שלישי ביום שלישי נפגשו בז'טל שני עולמות. יהודים ולא-יהודים. סוחרים ואיכרים. מי שהביא ומי שקנה. בצד אחד: דגים, תרנגולות, ביצים. בצד שני: בד, כלי עבודה, תבלינים. מהלך שוק ז'טל היה לא