כל הפוסטים

עדויות על שני ימי שוק ז׳טל "כמו למשיח ציפו בז'טל ליום שלישי." כך נפתח הפרק על שוק ז׳טל בפנקס. לא הגזמה. תיאור. מארבע בבוקר "מארבע בבוקר התחילו מגיעים אכרים עם עגלות ותופסים מקום בשוק." האיכרים הגיעו מהכפרים הסמוכים. לידם סוסים, עגלות מלאות. עמדו ליד מאזני הסוחרים. הרחוב הצר הפך לנהר אנושי. שוק ביום שלישי ביום שלישי נפגשו בז'טל שני עולמות. יהודים ולא-יהודים. סוחרים ואיכרים. מי שהביא ומי שקנה. בצד אחד: דגים, תרנגולות, ביצים. בצד שני: בד, כלי עבודה, תבלינים. מהלך שוק ז'טל היה לא

עדות על ז'טל לפני המלחמה: הרחובות, הנחל והשוק "העיירה דומה כשתי טיפות מים להרבה עיירות קטנות בלרוסיה הלבנה." משה ביתן (ביטנסקי) כתב כך מתל אביב, חמישים שנה אחרי שגדל שם. הוא היה ילד בז'טל של תחילת המאה ה-20. שלושה רחובות "רק שניים-שלושה רחובות ראויים להקרא רחוב. כל האחרים: סמטאות צרות עקומות." אורכה של ז'טל כולה: פחות מחצי קילומטר. רוב הבניינים: בקתות עץ עם גגות משופעים. רק כמה בתי אבן בעלי שתי קומות. ז'טל לפני המלחמה הייתה עיירה קטנה. הנחל "נחל צר, יבש לחצי, זרם לרחוב העיירה

עדות מרים שפשלוויץ, 23 ביולי 1941 23 ביולי 1941. יום רביעי. בוקר קיץ נאה וחמים. בשעה שבע בבוקר הגיע שליח. הפקודה הייתה פשוטה: על כל הגברים בני 16–60 להתייצב מיד בשוק לשם רישום. מי שלא יבוא - מעמיד בסכנה את משפחתו. ההתלבטות בחצרות ובמבואות התאספו אנשים ושוחחו בלחש. אולי זה רק רישום. אולי רק לדעת כמה כשירים לעבודה. אנשים ניסו לשכנע את עצמם ואת שכניהם. ביניהם היו פליטים שכבר ידעו מי הם הגרמנים. בכל זאת קמו. בכל זאת הלכו, עם כל אנשי ז'טל. השוק השוק היה מוקף כלי רכב גדולים ורוגשים